The serpent, Jacob, and the chain · Lines 1–16
Oxford Great Parchment:
רצץ את מוחו וההפך וראית את אחורי בקיום ברכת עשו והוא השופך עקב ויות[[ר]] יעקב לבדו בלא מצות וזה הוא שאמר נצ’’ח ייי' שמעה ייי' סלחה ייי' הקשיבה מצות [[לא תעשה]] בראש העדרים
TranslationLineHebrew transcription
“its brain,” so that it will not be able to harm you, and the accuser becomes an advocate. “And conversely: You shall see
1
את מוחו שלא יוכל להזיק אותך והקטגור נעשה סניגור : וההפך וראית את
My back,” through the fulfillment of the blessing concerning his yoke [?]; and “he shall bruise your heel” [?]. That is: if its station is constant
2
אחורי בקיום ברכת עלו[?] והוא תשופך[?] עקב ˙ פי' אם מוצבו יהיה תמידי
at the known Rock [?]—and this is what he intended by saying “You shall see My back,” which is the rear of the Chariot—
3
בצ'ור[?] הידוע ועל זה כיון באומרו וראית את אחורי שהיא ˙ אחרית המרכבה
then the primordial serpent, which is Esau: then you shall give it dominion over him. This is its blessing; then [?] the aforesaid
4
אזי הנחש הקדמוני שהוא עשו ˙ אזי תשליטהו אותו וזו היא ברכתו אזי[?] הנז'
“shall bruise your heel” [?], all [?] at the heel of the Chariot, [which becomes] the chief cornerstone. Then “Jacob was left alone,” who is
5
תשופך עקב כל[?] בעקב המרכבה לראש פינה ואז ויותר יעקב לבדו שהוא
the middle line. “The sum of the commandments”—positive and negative—which signify the legs [?];
6
קו' האמצעי ˙ כלל מצות שהם עשה ולא תעשה שהם רמז לשוקי'[?]
and when the thighs are displaced from their place, then “the bird of prey descended upon the carcasses.” “And this is what
7
והירכים הם נשמטים ממקומם אזי וירד העיט על הפגרים : וזהו שאמ'
Daniel [?] said: ‘O Lord, hear; O Lord, forgive; O Lord, attend. Negative commandments at the head of the flocks1
8
דניﭏ[?] ייי שמעה ייי סלחה ייי הקשיבה מצות לא תעשה בראש העדרים
and the days.’” That is: this is the intention which Sam[?] sh[?] had, who attached [?] the right thigh
9
והימים ˙ פי' זאת היא הכונה שעשה סמ'[?] ש'[?] שהדביק[?] הירך[?] ימין
because the chain was slack [?] and not doubled; the thigh [?] was dislocated, and he added [?] the negative commandments,
10
מפני השלשלת שהיתה רפה[?] ולא כפולה והירך[?] נשמט וייתר[?] מצות לא
signified by Netzach [?]. There he included everything. The indication is in his saying “O Lord, hear,” for
11
תעשה הרמוז לנצח[?] שם כלל הכל והרמז באומרו ייי שמעה כי
hearing is assigned to Binah; “O Lord, forgive”—forgiveness is assigned to the middle line; “O Lord,
12
השמיעה מיוחדת לבינה ייי סלחה הסליחה מיוחדת לקו' האמצעי ייי
attend” is assigned to Netzach. Thus you see that he doubled the chain that had been slack [?]. And in saying
13
הקשיבה מיוחדת לנ' הרי לך שכפל השלשלת שהיתה רפוייה[?] ובאומרו
“negative commandments at the head of the flocks and the days,” the two extremities [?] are signified by the word
14
מצות לא תעשה בראש העדרים והימים כ'[?] השני קצוות נרמזים במלת
“flocks”; and the word “days” means [?] that there are [?] four last hypostases upon which
15
עדרים ומלת ימים ר'ל'[?] ייתר[?] נמצ'[?] ארבע הוויות אחרונות שירד
the bird of prey descended [?]. All of them are comprised in “negative commandments at the head,” which is Binah, above
16
בהם העיט[?] וכולם נכללים בלא תעשה בראש שהוא הבינה שהיא למעלה
The flocks, the well, and the two Torahs · Lines 17–29
Oxford Great Parchment:
ובימים הולכים לרעות את צאן אביהם. ונאספו סביב הבאר. דכתיב הואיל משה באר. וגללו את האבן שלא יוכל לשוף ליעקב ויהיה שלם ביסוד קיום המצות.
TranslationLineHebrew transcription
the upper world, signified by the words “flocks” and “days”; and it is as though three grades [?]—namely,
17
מעולם העליון הנרמזים במלת עדרים וימים וכאלו[?] ג' מעלו'[?] שהם
“hear,” “forgive,” and “attend”—are found in the negative commandments, which number 365. “And in the days
18
שמעה סלחה והקשיבה נמצאים מצות לא תעשה שהם שס'ה' ˙ ובימים
they go to pasture their father’s flock.” That is: the righteous, through the upper world [?]2
19
הולכים לרעות את צאן אביהם ˙ פי' הצדיקים באמצעות עולם[?]
signified by the “days,” which are the seven days of Creation, ascend there [?] to receive
20
העליון הנרמזים בימים שהם שבע ימי בראשית לשם העולים[?] לקבל
radiance and influx; and, being shepherds of the flock—which is Israel—to teach them Torah
21
זוהר ˙ ושפע ולהיותם רועים את צאן שהם ישרﭏ ללמד להם תורה
and commandment. “And they gathered [?] around the well.” That is: it is the bundle of life, which is the written Torah;
22
ומצוה ˙ ואספו[?] סביב הבאר פי' היא צרור החיים שהיא תורה שבכת'
and Scripture here [?] signified it [?]: “Moses undertook to explain.” For from there Moses, peace be upon him, received the Torah, as it is said, “At His right hand
23
ורמזה[?] ק'ן[?] הכתו'[?] הואיל משה באר ˙ כי משם קבל משה ע'ה' התורה שנ' מימינו
a fiery law for them.” “And they rolled the stone, so that he could not bruise [?] Jacob.” That is: they rolled the stone,
24
אש דת למו ˙ וגללו את האבן שלא יוכל לשוף[?] ליעקב ˙ פי' וגללו את[?] האבן
which is “the stone the builders rejected,” and it is the oral Torah, so that he could not bruise [?]
25
שהיא האבן שמאסו הבונים והיא תורה שבעל פה שלא יוכל לשוף[?]
Jacob; for two kings cannot use one crown, and the written Torah cannot be explained or
26
ליעקב כי אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד ולא יתבאר ולא
apprehended except by means of the oral Torah. When the oral Torah
27
יושג תורה שבכת' ﭏא באמצעות תורה שבעל פה ˙ ובהיות תורה
is the chief cornerstone, it will remove the filth, and the chain from Jacob will be whole
28
שבעל פה לראש פינה יסלק הזוהמא ויהיה שלם השלשלת מיעקב
to [—?], and from there to [—?]; then all is sustained, as is the fulfillment of the commandments when the obstruction is absent.3
29
לב'[?] ומשם[?] לש'[?] ואזי הוא קיום הכל וקיום המצות בהעדר המונע :
The author’s intention and Abraham’s question · Lines 30–32
TranslationLineHebrew transcription
It now remains to explain what the author intended when he wrote at the beginning of the account:
30
ועתה נשאר לבאר מה היתה כונת המחבר שכת' בראש הסיפור
“the crown [?] of the blessing [?]—an explanation” [?] concerning Abraham, who begot Ishmael, and who also asked, “By what shall I know
31
כתר[?] הבריכה[?] ˙ ביאור[?] על אברהם שילד ישמעﭏ וגם שאל במה אדע
that I shall inherit it?” How is this understood from the account? Know that if you carefully consider what4
32
כי אירשנה ואיך מובן מזה הסיפור ˙ דע לך שאם תעיין הטב במה
Abraham below and the upper pattern · Lines 33–45
Oxford Great Parchment:
ותקח צפורה צור ואת הצפור לא בתר.
TranslationLineHebrew transcription
I wrote in that account, you will understand [?] the author’s words. Yet, to make it easier for the reader,
33
שכתבתי באותו הסיפור תבינהו[?] דברי המחבר ˙ אמנם כדי להקל המעיין
I shall explain it briefly. Know that all created beings have a model above,
34
אבאר לך בקוצר ˙ דע לך כי כל הנבראים יש להם דוגמ' למעלה
whether righteous, wicked, or intermediate [?]. Abraham—[?] is a compound word, “exalted father,” and he is
35
הן צדיק הן רשע הן בינוני[?] אברהם ﭏ[?] היא מלה מורכבת אב'ר'ם' והוא
the upper Keter, and he is the father of the multitude above; for the prince of Ishmael and the prince of Esau [?] all
36
כתר עליון והוא אב המון שלמעלה כי שרו שלישמעﭏ ושרו שלעשו[?] כולם
receive a portion [?] from God, the upper Father. Therefore Abraham, who is a model
37
מב' מקבלים פס[?] מאת[?] ﭏ[?] האב העליון לכן הוליד אברהם שהוא דוגמ'
of this, begot one thing outside the Chariot and one thing within it; and each arouses [?]
38
לזה ˙ דבר שהוא חוץ למרכבה ודבר שהוא תוך וכל אחד מעורר[?]
its own power. The proof is that he sent him outside, into the wilderness, and [—?]. And as for what he asked,
39
את כחו וראיה ששלח אותו בחוץ במדבר וא'[?] והבין[?] : ומה ששאל
“By what shall I know,” and so forth: if you understand what I have explained in this book—how “Jacob [?] was left
40
במה אדע וכו' אם תבין מה שביארתי בזה הספר איך ויותר יעק'ב'[?]
alone,” and likewise [?] “the bird of prey descended upon the carcasses”—within all this you will know that the lower Land of Israel
41
לבדו ומעין[?] והעיט ירד על הפגרים ובכלל זה תדע שארץ ישרﭏ
is aligned with the upper Land of Israel; and the bird of prey would have consumed
42
שלמטה מכוונת כנגד ארץ ישרﭏ שלמעלה והעיט היה מכלה את
everything had Abram [?] not driven it away. Likewise, he received the tidings [?] after He said to him:
43
הכל לולי שגירש אותו אב'רם[?] וגם כן שנתבשר[?] אחר שאמ' אליו
“A three-year-old heifer, a three-year-old goat, a three-year-old ram, a turtledove, and a young bird”; and he divided
44
עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל ויבתר
them in the middle, but did not divide the bird. Then the bird of prey descended, and Abram drove them away.5
45
אותם בתוך ואת הצפור לא בתר ואז העיט ירד וישב אותם אב'רם
Interpretive sequence
| Image | Function in the commentary | Sefirotic or textual reference (provisional) |
|---|---|---|
| The rear or heel of the Chariot | A constant station there permits the primordial serpent, Esau, to gain dominion. | Malkhut, following the “back” of Exodus 33:23 |
| Jacob’s displaced thighs | When the two commandments or legs lose their place, the bird of prey descends. | Netzach and Hod; Genesis 32:25–33 and 15:11 |
| The well and its stone | Written Torah is apprehended through oral Torah; the cornerstone removes the serpent’s filth. | Written Torah and oral Torah / Malkhut |
| Abram driving away the bird | The covenant scene preserves the correspondence between the lower and upper Lands of Israel. | Genesis 15:8–11; the exact animal-to-sefirah glosses remain uncertain |
Notes
- Lines 1–4 complete the sentence and lemma begun at 79a:43. “The best of serpents—crush its brain” is the rabbinic maxim cited there; “the accuser becomes an advocate” echoes b. Rosh Hashanah 26a. “You shall see My back” is Exodus 33:23, read as the rear of the Chariot. The uncertain ברכת עלו may allude to Isaac’s blessing of Esau in Genesis 27:40 (ופרקת עלו). תשופך עקב reworks Genesis 3:15. Lines 5–16 identify Jacob with the middle line and the two classes of commandment with the legs; the descent of the bird of prey is Genesis 15:11. Daniel 9:19 supplies “O Lord, hear; O Lord, forgive; O Lord, attend.” Several abbreviations and connective words in lines 8–15 remain unresolved. Biblical, rabbinic, and textual note. ↩
- The “365” are the traditional number of negative commandments. The commentary assigns “hear” to Binah, “forgive” to the middle line (Tiferet), and “attend” to Netzach. “The days” are the seven days of Creation, through which the righteous receive radiance and influx and shepherd Israel. The lemma about knowing their father’s flock adapts the patriarchal shepherd scenes, especially Genesis 37:12. Sefirotic and source note. ↩
- “They gathered around the well” recalls Genesis 29:3. The well is identified with the “bundle of life” of 1 Samuel 25:29 and with written Torah. “Moses undertook to explain” is Deuteronomy 1:5, followed by Deuteronomy 33:2 (“at His right hand a fiery law for them”). The stone rejected by the builders is Psalm 118:22 and is interpreted as oral Torah. “Two kings cannot use one crown” is the lunar tradition in b. Hullin 60b. The reading לשוף in lines 24–25 is uncertain and might be לשוב, influenced by Genesis 29:3; the abbreviated chain in line 29 cannot yet be expanded securely. Source and textual note. ↩
- “By what shall I know that I shall inherit it?” is Abraham’s question in Genesis 15:8. The phrase before ביאור in line 31, read provisionally as כתר[?] הבריכה[?], remains uncertain. The explanation that follows reads אברהם as אב רם, “exalted father,” and maps Abraham to upper Keter; “father of a multitude” also evokes Genesis 17:5. Ishmael, sent into the wilderness in Genesis 21:14, exemplifies what lies outside the Chariot. The identity of the counterpart “within” is not stated explicitly in these lines. Philological and interpretive note. ↩
- Lines 40–45 return to Genesis 15:9–11: the divided animals, the undivided bird, the descending birds of prey, and Abram driving them away. The commentary coordinates the lower Land of Israel with an upper Land of Israel and connects this covenant scene to Jacob’s isolation and the displaced legs earlier in the exposition. Faint interlinear words above the animals in lines 44–45 may name Pachad, Hod, Chesed, and Netzach, but they are not legible enough to attach to particular animals. The catchword אז תדע leads into 80a and Job 37:16; the two blurred marginal fragments have not been transcribed. Biblical, codicological, and textual note. ↩